חדשות בריאות מרץ 2104: זה לא רק האוכל

חדשות בריאות מרץ 2014 : זה לא רק האוכל ….
הי לכולם,
האביב כבר בפתח, הימים מתארכים, והגשם מפנה את הדרך לשפע של ירוק ופריחה. בארצינו הקטנטונת, רק עוד מספר שבועות החום והיובש ישתלטו על צידי הדרכים, ושוב נתגעגע לשמש החורפית המפנקת.
כמעט תמיד אנו עוסקים כאן ב"רפואה דרך הפה" – דברי מאכל ומשקה, צמחי מרפא ותוספי תזונה. אבל בפילוסופיה הנטורופטית יש עוד 3 יסודות עליהם מושתתת בריאותו של אדם (ואולי גם של החברה כולה). יסודות אלו ,למעט אכילה נכונה, כוללים:
1. שינה.
2. פעילות גופנית.
3. גישה חיובית לחיים (ניהול מתחים נכון).
אכילה נכונה, עד כמה שהיא חשובה ומרכזית, צריכה להיות מלווה בכל שאר היסודות. הפעם נעסוק בשינה.
מה הקשר בין שינה לבריאות בכלל וסרטן בפרט?
בשנים האחרונות עלתה המודעות לקשר הקריטי שבין שינה לבריאות. שינה טובה חיונית לתפקוד מערכת החיסון,לשמירה על איזון הורמונאלי, לזכרון ולמידה, לוויסות טמפרטורת הגוף ולשמירה על משקל תקין.
בשנים האחרונות עלתה המודעות לקשר ההדוק שבין שינה וסרטן, בעיקר מאז 2007, אז הכריזה האגודה הבינ"ל לחקר הסרטן ש"עבודת משמרות מהווה גורם מסרטן" ההערכה היא ש 15%-20% מכוח העבודה בארה"ב ובבריטניה הם עובדי משמרות ,שאינם ישנים בצורה "מסודרת" (למשל: צוותי תעופה ורפואה, עובדי מערכות חדשות וכו'). אוכלוסיה זו חשופה לתחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות שונות, ובניהן סרטן. מטה-אנליזה שפורסמה ב BMJ ( (British Medical Journalביולי 2013 מצאה כי עבודת משמרות לאורך שנים מגדילה בעשרות אחוזים את הסיכון לפתח סרטן שד.
גם במצב של מחלה קיימת נראה שחוסר שינה מחמיר את המצב בצורה ניכרת. מחקר שהתפרסם בינואר 2014 בירחון המכובד Cancer Res מדגים את השפעותיה החמורות של שינה לא מספקת על גידולים סרטניים: החוקרים השתמשו במודל של עכברים בכדי להדגים ששינה לא מספקת מגבירה בגוף תמסורות דלקתיות שקשורות לגידולים סרטניים שונים (שד, ערמונית, מערכת העיכול ודרכי השתן).
במחקר: קבוצה אחת של עכברים הורשתה לישון ללא הפרעה, בעוד הקבוצה שניה הופרעה כל מספר דקות, כך שהעכברים לא יכלו לשקוע בשינה עמוקה. אחרי כשבוע הוזרקו תאים סרטניים לכל העכברים , וכולם פיתחו מחלה סרטנית. אחרי חודש דגמו את 2 הקבוצות: בקבוצת העכברים ששנתה הופרעה הגידולים היו כפולים בגודלם מאלו שהתפתחו בקבוצת העכברים שישנו היטב. מסקנת החוקרים הייתה שלשינה לא מספקת או שינה מופרעת יש השפעה שלילית משמעותית על האגרסיביות וקצב ההתפתחות של גידולים .
למעשה לשינה לא מספקת יש מספר ניכר של השפעות שליליות על בריאותינו:
1. הפרעה בוויסות לחץ הדם, עלייה במשקל ומצב רוח.
2. מגדילה פי 4 את הסיכון ללקות בשבץ, ופי 2 את הסיכון לאירוע לב.
3. מגדילה את הסיכון לחוסר רגישות לאינסולין (כלומר לסכרת ולעודף משקל).
4. מחמירה משמעותית תופעות של מחלות מעי דלקתיות.
5. מגדילה את הסיכון לפתח אלצהריימר ופגיעה בזכרון.
6. מגבירה אובדן מסת העצם, ומפריעה למחזור החודשי.
אחד המנגנונים המרכזיים לבעיות ה זו הוא כנראה חשיפה לאור (היפוטזת Light at night) שגורמת להפרעה בהפרשת הורמון בשם מלטונין הידוע בכינויו "הורמון השינה" . הנחת העבודה היא שאם הפרשת המלטונין מופרעת תהיה יותר נטייה לפתח סרטן. ואכן במודלים של עכברים נמצא כי רמות גבוהות יותר של מלטונין קשורות לנטייה קטנה יותר לפתח גידולים, וגידולים שמתפתחים נוטים להיות פחות אגרסיביים.
אז מהו מלטונין?
מלטונין הוא הורמון המופרש ע"י בלוטת האיצטרובל (Pinal gland ) ומסונטז ע"י הגוף מחומצת החלבון טריפטופן.
למלטונין תפקיד מרכזי בנירמול השינה, ולמעשה הוא המסנכרן הראשי של השעון הביולוגי שלנו . רבים מכם מכירים אותו כתוסף המשמש להתגברות על ג'ט-לג (ובעברית: יעפת).
הגוף שלנו מפריש מלטונין כתגובה לחשיכה, ובאופן טבעי הפרשת המלטונין מגיעה לשיאה אחרי חצות (באזור השעה 1-2 בלילה) ויורדת בהדרגה לקראת שעות הבוקר. ואכן נראה כי אחד הגורמים לשיעורי סרטן שד גבוהים יותר במדינות מתועשות קשור בין היתר גם לחשיפה לאור בשעות הלילה.
מלטונין וסרטן
בעבודה בשם Therapeutic Actions of Melatonin in Cancer: Possible Mechanisms שהתפרסמה בירחון Integrative Cancer Therapies וסוקרת מספר מחקרים העוסקים בקשר שבין מלטונין וסרטן, מראים החוקרים כי למלטונין מספר מגוון של מנגנוני פעולה אנטי סרטניים: בשלבי ההתחלה, הגדילה וההתפשטות של גידולים שונים.
בנוסף להיותו אנטי אוקסידנט ובעל מנגנוני פעולה אנטי סרטניים, מלטונין מקטין את תופעות הלוואי של תרופות כימותרפיות שונות (בעיקר אדריאמיצין המשמשת לטיפול בסרטן שד ובגידולים סולידיים אחרים) , ומגדיל את איכות ומשך החיים של חולים אונקולוגיים. כלומר יש לו מקום לא רק במניעה אלא גם בטיפול בזמן מחלה.
מחקר שפוסם בינואר השנה ע"י בית החולים הנרי פורד בדטרויט מצא כי מתן מלטונין לעכברים עם גידול סרטן שד מסוג Triple negative האט משמעותית את קצב הגדילה וההתפשטות של הגידול לעומת עכברים שקיבלו פלסבו.
אז מה למדנו?
• שנת לילה טובה חיונית לבריאותינו. עבור רוב האנשים שנת לילה טובה נעה בין 7-8 שעות בלילה. אך למעשה איכות השינה ((Sleep qualityיותר מאשר כמות השינה (Sleep quantity) היא הגורם המשמעותי.
• הפרשת מלטונין אופטימלית תומכת בשנת לילה טובה ובעלת מנגנונים מגוונים אנטי סרטניים ותומכי בריאות
• ככל שאנו מתבגרים הפרשת המלטונין יורדת: אנשים מבוגרים (ואנשים בדיכאון) נוטים להיות עם רמות נמוכות יותר של מלטונין. בגיל 60 כ 25% מהאנשים מדווחים על אינסומניה כרונית (כ 4 לילות בשבוע בהם הם שנתם מופרעת לאורך זמן ממושך).
איך נעודד שנת לילה טובה (או הפרשת מלטונין אופטימלית)?
• שנו בשעות החשיכה, ותפקדו בשעות האור. ברפואה הנטורופטית מומלץ ללכת לישון לפני 10 בלילה ולקום עם זריחת החמה. רובינו לא חיים בשעון זה, אבל כדאי להשתדל לעקוב עד כמה שאפשר אחרי הקצב הטבעי של שעות היממה, ולא ללכת לישון בשעות הקטנות של הלילה.
• עד כמה שניתן המנעו מעבודת משמרות.
• אור מדכא הפרשת מלטונין וחשיכה מעודדת אותו – שנו בחדר חשוך לחלוטין.
• האור הכחול/ירוק של מסכים מסוגים שונים מדכא את פעילות בלוטת האצטרובל – המנעו מחשיפה ממושכת למסכי מחשב וטלוויזיה בשעות הערב המאוחרות.
• בשעות הערב המאוחרות השתדלו להיות חשופים לאור עמום, והמנעו מאור חזק ובוהק.
סובלים מאינסומניה – למה כדאי להעדיף שימוש במלטונין על שימוש בכדורי שינה?
• תרופות מדכאות שינה מאפשרות לגוף לייצר שינה, אך לא מייצרות שינה בשלב העמוק שלה (שנחשב גם השלב היותר חיוני לריפוי). מלטונין לעומת זאת מאפשר שינה פיזיולוגית רגילה.
• שימוש בתרופות שינה לאורך זמן נמצא כפוגע בזיכרון , ומגדיל נטייה לנפילות ושברים.
• מלטונין מייצר איכות שינה (( Sleep quality גבוהה יותר מאשר כדורי שינה.
• למלטונין אין השפעה ממכרת כמו לכדורי שינה.
• מתן מלטונין לא מדכא את הפרשת המלטונין הטבעית של הגוף.
החוקרים מסכמים ואומרים: על הרופאים לדבר עם החולים בצורה ישירה וברורה על החשיבות של שינה מספקת ובלתי מופרעת. "הגיע הזמן לפקוח את העיניים לחשיבות העצומה שבעצימת עיניים"
בסוף חוזרים אל האוכל….
אז מה כדאי לאכול בכדי לעודד שנת לילה טובה יותר ?
מלטונין מסונתז בגוף מחומצת האמינו טריפטופן המצויה בעלים ירוקים: אצת הספירולינה, תרד, פטרוזיליה, גרגר נחלים, ברוקולי ובזיליקום, בקטניות: סויה, גרגירי חומוס ושעועיות שונות, בחלבונים מן החי: ביצים, עוף והודו, ובזרעים כגון זרעי שומשום וחמניות.
הנה מתכון לרוטב פסטו, עשיר בטריפטופן, שיאפשר לגוף שלנו ייצור מיטבי של מלטונין: לילה טוב – פסטו של עלים ירוקים וזרעי חמניות לשנת לילה רגועה.
http://sharonbargil.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D/